פסק-דין בתיק ת"א 21697-08

תביעה לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"א - 1975.

תאונה ראשונה - המחלוקת על הנזק בלבד.

תאונה שנייה - המחלוקת על החבות ועל הנזק.

רקע

תאונה ראשונה

1. התובע יליד 25.10.78.  ב - 25.2.06, בהיותו כבן 28, נפגע כנהג בתאונת דרכים שהינה גם תאונה בעבודה [ תאונה ראשונה"].  הראל חברה לביטוח בע"מ  הינה מבטחת השימוש ברכב המעורב.

2. המל"ל הכיר בתאונה כתאונה בעבודה ושילם לתובע דמי פגיעה. בהמשך, לאחר שהוגשו בתיק חוות דעת מומחי בית המשפט, העמיד את נכותו  הצמיתה על 14.5% ושילם לו מענק נכות.

תאונה שנייה

3. ב - 14.5.08, בהיותו כבן 30, נפגע לטענתו בתאונת דרכים נוספת, גם הפעם כנהג. פניקס חברה לביטוח בע"מ הינה מבטחת השימוש ברכב המעורב [" תאונה שנייה"]. פניקס חולקת על עצם ההתרחשות של התאונה השנייה.

3. בית המשפט מינה שני מומחים רפואיים מטעמו:

3.1. האורטופד ד"ר דרור מצא שהתובע סובל מהגבלת תנועות בעמוד שדרה צווארי והעמיד את נכותו על 10%, בחלוקה שווה בין התאונות. ככל הנראה יישם את סעיף 37 [5] א' לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז - 1956 [" התקנות"].

כמו כן אישר תקופות אי כושר זמניות: לתאונה הראשונה : 100% לחודשיים [מעוגל] ו - 50% לחודשיים נוספים. לתאונה השנייה:   100% - לחודש ו - 50% לחודשיים נוספים.

3.2. הפסיכיאטר ד"ר פישר מצא שהתובע סובל מתסמונת פוסט -  טראומטית והעמיד את נכותו על 10% לפי סעיף 34ב' לתקנות. הוא ייחס 2/3 ממנה לתאונה הראשונה ו - 1/3 לתאונה השנייה.

4. המומחים לא זומנו לחקירה על חוות הדעת, הצדדים לא חלקו על הקביעות הרפואיות כשלעצמן ולכן קביעותיהם בעינן עומדות.

סה"כ הנכות המשוקללת - 19%: 5% + 6.6% מהתאונה הראשונה  ו - 5% + 3.3% מהתאונה השנייה.

המחלוקות בתמצית

5. הפניקס חולקת על עצם התרחשותה של התאונה השנייה. מעבר לכך, לטענתה יש לייחס את כל פגיעותיו של התובע לתאונה הראשונה.

6. הצדדים חלוקים על ראשי הנזק השונים, בעיקר על עצם הפגיעה הנטענת בתפקודו של התובע, הפסדי השתכרות ופגיעה בכושר ההשתכרות. במסגרת זו עולה מחלוקת לגבי השלכות מצבו הרפואי של התובע שאינו קשור עם התאונות. 

הראיות